מאפייני לקויות למידה

צילום: אלסנדרו פוצ'י

לקות למידה היא שם כולל לקבוצה של לקויות ספציפיות אשר המשותף להן הוא פגיעה ברכישת מיומנויות כגון: דיבור, קריאה, כתיבה, מיומנויות מתמטיות ועוד. הבסיס להפרעות הללו הוא נוירולוגי ואיננו תוצאה של עצלנות, רמת משכל נמוכה, בעיות רגשיות, היעדר הוראה מספקת ועוד.

הקשיים מופיעים באחד או יותר מן המנגנונים הבאים:

• שפה וחשיבה- פונולוגיה (ערנות לצלילים המרכיבים את השפה ויכולת ביצוע מניפולציות על צלילים אלו), ערנות למבנה הדקדוקי של המילה, ערנות תחבירית, שיום (היכולת לתת שם למשהו שנמצא לפניך) ושליפה, אוצר מילים. הסקת מסקנות ואינטגרציה של מידע מילולי.

• תחום חזותי-מרחבי- תפיסת השלם וחלקיו, יכולת הבחנה בפרטים, זיהוי כיווניות, התמצאות במרחב.

• תחום התנהגותי- קשב וריכוז, היפראקטיביות. בנוסף, עלולות להופיע בעיות התנהגות כתוצאה מהתמודדות עם הקושי: הפרעה בכתה, הימנעות מלמידה ומוטיבציה נמוכה ללימודים.

• פונקציות ניהוליות- תכנון, התארגנות, שימוש יעיל באסטרטגיות למידה.

• זיכרון- זיכרון קצר וארוך טווח, זיכרון עבודה, היכולת להחזיק מידע בזיכרון תוך ביצוע מניפולציות (למשל, פתרון תרגיל מתמטי שדורש שליפת עובדות יסוד מהזיכרון תוך כדי פתרון התרגיל).

• קשיים סנסו-מוטוריים- קשיים במוטוריקה גסה ועדינה, רגישות יתר סנסורית.

• תחום חברתי- קשיי הסתגלות, קושי בהבנת רמזים חברתיים, וקושי ביצירת עם קשר עם בני הגיל. לעיתים תופעות אלו הן חלק ממאפייני לקות הלמידה, ולעיתים הן גורם משני ללקות, למשל קושי ביצירת קשרים עם בני הגיל בעקבות התנהגות אימפולסיבית שנובעת מהפרעת קשב וריכוז.

*בכתיבת מאמר זה נעזרתי באתר "ניצן".