צילום: ד. שרון פרויט

קיימים סוגים רבים של לקויות למידה. הילדים לקויי הלמידה שונים זה מזה במוקדי הקושי, בחומרתם, וביכולות הפיצוי (תחומי החוזק, והמיומנות שפותחו כדי לעקוף את הקשיים). לעיתים תלמיד סובל מלקות ממוקדת, ולעיתים ממספר לקויות בו זמנית. בנוסף, לקות כלשהי עשויה לגרום לקשיים משניים (אשר אינם לקות). למשל, ילדים בעלי לקות קריאה לעיתים קרובות משקיעים מאמץ רב בלמידה (יותר קשה להם לקרוא ולכתוב) ובשלב מסוים הם חשים תסכול ועייפות ופשוט "נחים" בשיעור. לעיתים התנהגות זו נראית כמו הפרעת קשב.

אלו הן לקויות הלמידה השכיחות:

דיסלקציה – לקות קריאה. דיסלקציה מאופיינת בקושי בזיהוי מילים. כתוצאה, הקריאה איטית ומשובשת, והכתיבה מאופיינת בשגיאות כתיב מרובות בהשוואה לקבוצת הגיל.

קשיי הקריאה עלולים להוביל לכשלים בהבנת הנקרא, קשיים בהבעה בכתב וברכישת הקריאה והכתיבה בשפה זרה. הבסיס ללקות הקריאה הוא לרוב שפתי ונובע מערנות נמוכה לצלילי השפה (ערנות פונמית), קשיי שיום (היכולת לתת שם למשהו שנמצא לפניך), ערנות נמוכה למבנים דקדוקיים ועוד. ליקויים בעיבוד החזותי (יכולת להבחין ולעבד צורות דומות) עשויים אף הם להשפיע על הקריאה.

דיסגרפיה – לקות כתיבה. קשיים בתחום הכתיבה כגון כתב בלתי קריא, איטיות בכתיבה, קשיים בניסוח ופער משמעותי בין הבעה בעל פה והבעה בכתב.

הכתיבה היא פעילות מורכבת שדורשת יכולת טכנית של כתיבה, כישורי שפה, יכולות ארגון ותכנון. לכן, לקשיים בכתיבה יכולים להיות גורמים שונים. קשיים בתחום הגרפו-מוטורי עשויים להוביל להפעלת לחץ רב על כלי הכתיבה, עיצוב אותיות לקוי ועוד. בעקבות קשיים שפתיים התוכן עשוי להיות דל ותהיינה שגיאות כתיב מרובות בגלל קושי בהתאמת הצלילים והאותיות. קשיים בתחום הארגון והתכנון ישפיעו על הלכידות וארגון התוכן של הטקסט.

דיסקלקוליה – לקות מתמטית. קשיים בהבנת השפה המתמטית (למשל, קושי בתפיסת כמות, הבנת המבנה העשורי), זכירת מושגים, חוקים, נוסחאות ותהליכים וזכירת עובדות יסוד (למשל, לוח הכפל).

תלמידים אלו לרוב מבלבלים בין סימנים ומחליפים בין ספרות, כמו גם מתקשים במשימות יומיומיות כמו חישוב עודף בחנות וקריאת שעון אנאלוגי. היכולת המתמטית מושפעת גם מהזיכרון וממיומנויות שפתיות (זכירת הגדרות, מושגים, פתרון שאלות מילוליות) – קושי בתחומים אלו ישפיע על התפקוד במתמטיקה.

הפרעת קשב וריכוז (ADD או ADHD) – הפרעה זו איננה נחשבת ללקות למידה, אך מדובר בהפרעה התפתחותית שכיחה שיש לה השלכות על יכולת הלמידה. ההפרעה מאופיינת בקשיים בשמירה על ריכוז וקשב עם או בלי היפראקטיביות. בנוסף, קיימים קשיים בפונקציות ניהוליות: יכולות ארגון, תכנון, עיכוב תגובה, אסוציאטיביות ועוד.

תלמידים אלו עונים תשובות מהר ללא בדיקה, לא קוראים שאלות עד הסוף, שוכחים חפצים, והמבע שלהם בכתב או בעל פה איננו מאורגן ואסוציאטיבי. לאור קשיי הקשב, דעתם של תלמידים אלו מוסחת בקלות והם אינם מרוכזים במהלך השיעור, ובשל כך עלולים להופיע קשיים בלימודים.

בנוסף, קיימות לקויות פחות נפוצות:

לקות למידה בלתי מילולית – הלקות מאופיינת בקשיים בתחומים שדורשים יכולות בלתי מילוליות. בתחום החזותי-מרחבי (למשל קושי בהתמצאות ובתפיסה חזותית), קשיים מוטוריים (מסורבלות, מוטוריקה עדינה), קשיים מתמטיים, קושי בהבנת הנקרא (למרות מיומנויות קריאה תקינות) ובתחום החברתי קשיים בהבנת מצבים חברתיים. לעיתים הקשיים מופיעים בכל התחומים שצויינו, ולעיתים רק בחלקם.

לקות בשפה הדבורה (SLI) באה לידי ביטוי באוצר מילים דל, קושי בלמידת מילים חדשות, קשיי שליפה, קושי בארגון ובהבנת שפה. ללקות זו יהיה ביטוי הן בשפה הדבורה והן בכתב ויהיה גם קושי ברכישת שפה זרה.

לקויות עשויות להופיע גם בתחום המוטורי (מוטוריקה עדינה,קושי בתיאום עין-יד, בהעתקת צורות, אחיזת כלי כתיבה). תלמידים אלו יתקשו בהנדסה, כתיבה טכנית, שרטוט ובמטלות שדורשות מוטוריקה עדינה. בתחום הזיכרון קיימים קשיים בזיכרון העבודה (היכולת להחזיק מידע בזיכרון ולבצע עליו מניפולציות תוך כדי). הזיכרון קצר או ארוך טווח. כתוצאה, התלמידים מתקשים להטמיע מידע חדש בזיכרון (ללמוד פירושי מילים ועובדות), יש קושי בקישור המידע שנלמד לידע עולם, בלמידה של רצפים (א-ב, חודשי השנה) ועובדות יסוד שונות (תרגילי חשבון).

לסיכום, במאמר זה הוצגו לקויות שונות אשר משפיעות על התפקוד בבית הספר. קביעת אבחנה של לקות למידה איננה פשוטה משום שלקושי בתחום מסוים עשויים להיות גורמים שונים, וההפך, קושי בתחום מסוים יכול להוביל לקשיים בתפקודים רחבים. למשל, קושי במתמטיקה עשוי להיות תוצאה של קשיים שפתיים (קשיים בפתרון בעיות מילוליות, זכירת מושגים ולמידת נוסחאות) או לחילופין קשיים בתחום הבלתי מילולי (הנדסה, הבנת כמות, הבנת המבנה העשרוני). לכן, לשם קביעת אבחנה מהימנה, יש לעבור אבחון דידקטי אשר בודק לעומק את התפקוד בבית הספר, ההיסטוריה ההתפתחותית והלימודית, מיומנויות קוגניטיביות ושפתיות שונות, ועוד.

צילום: אלסנדרו פוצ'י

לקות למידה היא שם כולל לקבוצה של לקויות ספציפיות אשר המשותף להן הוא פגיעה ברכישת מיומנויות כגון: דיבור, קריאה, כתיבה, מיומנויות מתמטיות ועוד. הבסיס להפרעות הללו הוא נוירולוגי ואיננו תוצאה של עצלנות, רמת משכל נמוכה, בעיות רגשיות, היעדר הוראה מספקת ועוד.

הקשיים מופיעים באחד או יותר מן המנגנונים הבאים:

• שפה וחשיבה- פונולוגיה (ערנות לצלילים המרכיבים את השפה ויכולת ביצוע מניפולציות על צלילים אלו), ערנות למבנה הדקדוקי של המילה, ערנות תחבירית, שיום (היכולת לתת שם למשהו שנמצא לפניך) ושליפה, אוצר מילים. הסקת מסקנות ואינטגרציה של מידע מילולי.

• תחום חזותי-מרחבי- תפיסת השלם וחלקיו, יכולת הבחנה בפרטים, זיהוי כיווניות, התמצאות במרחב.

• תחום התנהגותי- קשב וריכוז, היפראקטיביות. בנוסף, עלולות להופיע בעיות התנהגות כתוצאה מהתמודדות עם הקושי: הפרעה בכתה, הימנעות מלמידה ומוטיבציה נמוכה ללימודים.

• פונקציות ניהוליות- תכנון, התארגנות, שימוש יעיל באסטרטגיות למידה.

• זיכרון- זיכרון קצר וארוך טווח, זיכרון עבודה, היכולת להחזיק מידע בזיכרון תוך ביצוע מניפולציות (למשל, פתרון תרגיל מתמטי שדורש שליפת עובדות יסוד מהזיכרון תוך כדי פתרון התרגיל).

• קשיים סנסו-מוטוריים- קשיים במוטוריקה גסה ועדינה, רגישות יתר סנסורית.

• תחום חברתי- קשיי הסתגלות, קושי בהבנת רמזים חברתיים, וקושי ביצירת עם קשר עם בני הגיל. לעיתים תופעות אלו הן חלק ממאפייני לקות הלמידה, ולעיתים הן גורם משני ללקות, למשל קושי ביצירת קשרים עם בני הגיל בעקבות התנהגות אימפולסיבית שנובעת מהפרעת קשב וריכוז.

*בכתיבת מאמר זה נעזרתי באתר "ניצן".